כמה תנאים ואמוראים יש בתורה שבע"פ
הרב יניב חניאותמוזתשפד12/07/2024
שאלה:
שלום לרב, כשלומדים משנה וגמרא. רואים הרבה שמות של חכמים, תנאים ואמוראים. אבל רובם הגדול די חוזרים על עצמם. רציתי לשאול כמה חכמים בעצם היו בתקופה הזו? כמה תנאים וכמה אמוראים? אם אפשר...
תשובה:
אני עושה שוב שימוש בספר הממש מצויין "אבות הדורות" של הרב מ.ד. גרוס. ספר ישן של מונוגרפיות על חכמי ישראל. שיש לי בבית.הוא כותב שם בהקדמה-
מספר התנאים הנזכרים במשנה- הוא 157
אם נוסיף עליהם את הנזכרים בתוספתא, מדרשי הלכה ואגדה- 296
מספר האמוראים משלושת דורות אמורי ארץ ישראל וששת הדורות של חכמי בבל, הנזכרים בתלמודים ובמדרשים- 1812
תשובות נוספות בנושא-
לימוד גמרא בעזרת הכלים המודרניים
זו שאלה חשובה מאוד ואני די שמח עליה.
האמת היא שגם לי יצא לאחרונה לשמוע את האמירות הללו... וחשוב להתייחס אליהן. אני מניח שזה נובע מהשפע הגדול והעצום, ברוך השם, של ספרים חדשים בסגנונות כאלו ומכך שיש יותר ויותר ספרים שהם מאוד מפורשים ומפורטים.
אז בשלב ראשון נאמר- אם מישהו לא יודע ללמוד גמרא, אם זמנו דחוק או שאין לו מנוחת נפש, או אם הוא נתקל בקושי בהבנה והוא צריך להבין מה כתוב בצורה ברורה- הכלים הללו הם מצויינים. למי שרוצה להיכנס לעולמה של גמרא, להבין סוגיות היטב והוא מתקשה עם השלבים הראשונים או עם הארמית, זה מצויין, נפלא ופותח עולם שלם שהיה סגור לרבים.
מצד שני, תורה שבעל פה איננה רק "להבין את החומר", חשוב ועקרוני ככל שיהיה. אנחנו יודעים שבתקופות מסויימות היה איסור גדול מאוד לכתוב את התורה שבעל פה, ממש איסור חמור. למה? כי התורה שבעל פה היא דבר מתפתח, דבר שעובר מדור לדור בצורה מסויימת ומכיל הרבה מעבר ל"מילים" (כמובן שיש עוד יסודות בעניין של תורה שבעל פה שלא נכתבה, אולם אני מתייחס רק לפן הזה כרגע- הפן של העברת דברים בצורה לא ישירה...). התורה היא כמו שירה, ובשירה לא כותבים הכל, זה אחד ההבדלים המהותיים שבינה לבין פרוזה. בשירה יש רווח בין השורות שאותו צריך למלא... עוד בעניין הזה ניתן לשמוע בשיעור פרשת שבוע על פרשת בשלח.
והתורה היא כזאת, היא כתובה פעמים רבות בצורה שמחייבת דרישה, לפעמים אפילו בצורה כזו שנתקע, כדי שנהיה חייבים לדרוש. הרי כל מי שלומד משנה מבין שזה כך, שחכמים ב"כוונה" סדרו את הדברים בצורה לא פשוטה, כדי שנוכל ונצטרך להרחיב, ללמוד עוד, להתאמץ.
המאמץ הוא לא רק עניין של "דרוש וקבל שכר", כלומר- שכר על עצם המאמץ, המאמץ הוא חלק מהעניין, הוא הופך את התנאים והאמוראים לחלק ממך, כי אתה לא מבין אותם, אתה מתאמץ, אתה משתגע, אתה יוצא מדעתך ואתה חושף על ידי עולמות שלמים שלא "כתובים". הבעיה, לענ"ד, עם פירוש מפורט מידי, הוא שהוא מגביל לכתוב, הוא "מפרש אתהמילים" ולכן ממילא דוחה את המאמץ.
אולם לא רק זאת... פעמים רבות הקושי בהבנת הגמרא מפתח את הצורך להבין יותר וממילא לראות יותר דעות, יותר הסברים. באופן פרדוקסלי, אולי, פעמים רבות אנשים קטנים כמונו מוסיפים הרבה על הדחורות הקודמים, נלחמים על דעות, מקבלים דעת פרשן מסויים ודוחים אחרת... ויש כמעט לכל שורה בתורה שבעל פה הרבה הסברים, המון דעות, תיקונים, הגהות ומשמעויות... ופירוש "פשוט" מידי כובל אותך לדעה מסויימת. כובל אותך להבנה אחת ולא לאחרות. כבר "אין לחפש", כי הבנת והכל, לכאורה, מיושב. וזה פספוס גדול.
בקיצור- אם המטרה היא להבין, להבין את המילים, אז ניתן בהחלט ללמוד מכל התלמודים החדשים, אבל אם רוצים ל"למוד", לחפור, להעמיק ולהפוך לחלק מהתורה, צריך לשבור את הראש.
זו שאלה חשובה מאוד ואני די שמח עליה.
האמת היא שגם לי יצא לאחרונה לשמוע את האמירות הללו... וחשוב להתייחס אליהן. אני מניח שזה נובע מהשפע הגדול והעצום, ברוך השם, של ספרים חדשים בסגנונות כאלו ומכך שיש יותר ויותר ספרים שהם מאוד מפורשים ומפורטים.
אז בשלב ראשון נאמר- אם מישהו לא יודע ללמוד גמרא, אם זמנו דחוק או שאין לו מנוחת נפש, או אם הוא נתקל בקושי בהבנה והוא צריך להבין מה כתוב בצורה ברורה- הכלים הללו הם מצויינים. למי שרוצה להיכנס לעולמה של גמרא, להבין סוגיות היטב והוא מתקשה עם השלבים הראשונים או עם הארמית, זה מצויין, נפלא ופותח עולם שלם שהיה סגור לרבים.
מצד שני, תורה שבעל פה איננה רק "להבין את החומר", חשוב ועקרוני ככל שיהיה. אנחנו יודעים שבתקופות מסויימות היה איסור גדול מאוד לכתוב את התורה שבעל פה, ממש איסור חמור. למה? כי התורה שבעל פה היא דבר מתפתח, דבר שעובר מדור לדור בצורה מסויימת ומכיל הרבה מעבר ל"מילים" (כמובן שיש עוד יסודות בעניין של תורה שבעל פה שלא נכתבה, אולם אני מתייחס רק לפן הזה כרגע- הפן של העברת דברים בצורה לא ישירה...). התורה היא כמו שירה, ובשירה לא כותבים הכל, זה אחד ההבדלים המהותיים שבינה לבין פרוזה. בשירה יש רווח בין השורות שאותו צריך למלא... עוד בעניין הזה ניתן לשמוע בשיעור פרשת שבוע על פרשת בשלח.
והתורה היא כזאת, היא כתובה פעמים רבות בצורה שמחייבת דרישה, לפעמים אפילו בצורה כזו שנתקע, כדי שנהיה חייבים לדרוש. הרי כל מי שלומד משנה מבין שזה כך, שחכמים ב"כוונה" סדרו את הדברים בצורה לא פשוטה, כדי שנוכל ונצטרך להרחיב, ללמוד עוד, להתאמץ.
המאמץ הוא לא רק עניין של "דרוש וקבל שכר", כלומר- שכר על עצם המאמץ, המאמץ הוא חלק מהעניין, הוא הופך את התנאים והאמוראים לחלק ממך, כי אתה לא מבין אותם, אתה מתאמץ, אתה משתגע, אתה יוצא מדעתך ואתה חושף על ידי עולמות שלמים שלא "כתובים". הבעיה, לענ"ד, עם פירוש מפורט מידי, הוא שהוא מגביל לכתוב, הוא "מפרש אתהמילים" ולכן ממילא דוחה את המאמץ.
אולם לא רק זאת... פעמים רבות הקושי בהבנת הגמרא מפתח את הצורך להבין יותר וממילא לראות יותר דעות, יותר הסברים. באופן פרדוקסלי, אולי, פעמים רבות אנשים קטנים כמונו מוסיפים הרבה על הדחורות הקודמים, נלחמים על דעות, מקבלים דעת פרשן מסויים ודוחים אחרת... ויש כמעט לכל שורה בתורה שבעל פה הרבה הסברים, המון דעות, תיקונים, הגהות ומשמעויות... ופירוש "פשוט" מידי כובל אותך לדעה מסויימת. כובל אותך להבנה אחת ולא לאחרות. כבר "אין לחפש", כי הבנת והכל, לכאורה, מיושב. וזה פספוס גדול.
בקיצור- אם המטרה היא להבין, להבין את המילים, אז ניתן בהחלט ללמוד מכל התלמודים החדשים, אבל אם רוצים ל"למוד", לחפור, להעמיק ולהפוך לחלק מהתורה, צריך לשבור את הראש.
אדם שחזר בשאלה
א) אני כמובן מכיר את הדמות וגם פגשתי מעט מהדברים שהוא מפיץ.
ב) חשוב לדעת שזה לא כל כך חדש וזה דבר שקרה בעבר, בהיסטוריה היהודית ישנם כמה וכמה ש"שנו ופירשו", היו גדולי תורה ובמקרים מסויימים אפילו גדולי עולם, ובכל זאת התקלקלו בהמשך והפכו להיות אויבי הדת. הדוגמא הקיצונית ביותר היא כמובן ישו, שהיה מהתנאים, לא פחות, והקים דת חדשה ששפכה את דמה של היהדות... אולם לא רק הוא. ידועים רבים כאלו במהלך השנים. פעמים רבות אנשים אלו, יהודים אלו, לקחו את הידע הקודם שלהם, את ההיכרות הפנימית עם היהדות ותורתה כדי להשמיץ ולבקר. כך שזה לא ממש מפתיע שיש בתקופתינו מישהו כזה. אני יכול להעלות כרגע בזכרוני לפחות עוד שניים כאלו שחיים ממש בימינו.
ג) אולם לעצם העניין, כל מי ששומע אפילו מעט מדבריו של ירון ידען, או של הקבוצה שלו, רואה שיש מאפיין מאוד ברור לשיטה- השיטה לוקחת אימרות חז"ל, שנראות מוזרות ולעיתים הזויות, והופכת אותן לחוכא ואיטלולא. מכיוון שהיהדות היא דת של רבנים ושל חכמי התלמוד, יהדות פרושית, הרי שממילא כך הם הופכים גם את היהדות עצמה לחוכא ואיטלולא. לעניות דעתי הבעיה המרכזית של ה"שיטה" הזו היא חוסר הבנה של אימרות חכמים, וקריאה פשוטה ופשטנית שלהם. קריאה כזו יכולה לאפיין גם מי שחזר בתשובה, למד בכולל, ואולי אפילו היה ראש כולל. לימוד פשטני של המילים של חכמים והתייחסות אליהם לפי פשט דבריהם.
הנקודה המרכזית היא להבין שדברי חז"ל אינם מביאים תיאור מדעי אלא "תיאור תורני". השפה של חכמים אינה מחוייבת לכללים פיסיקלים או ביולוגים אלא ללימוד ולבירור של דין או הלכה מסויימת. בדיוק כמו שכשמהנדסים נפגשים הם מדברים בקודים, שיכולים להישמע מוזרים לאנשים מבחוץ (כמו לדוגמא שאחד ועוד אחד זה עשר, כמו שיוצא בחישוב על בסיס שתיים), כך גם חכמים מדברים בשפה שנועדה להביע או להביא לידי ביטוי מהלכים רוחניים. ייתכן מאוד שבראייה הלכתית כינה נוצרת מזיעה! חכמים רצו לבטא את הרעיון ההלכתי ולא היו מחוייבים לצדק המדעי שבעניין. כך זה בתחומים רבים - אנחנו צריכים לנסות ולהבין את המסר של חז"ל ואת מה שעומד אחרי הדברים.
לא צריך להבין מכאן, שחכמים יכולים לומר טעויות מדעיות והסברים לא נכונים למציאות ואנחנו צריכים לשתוק. אלא שבכל מקום שישנה בעיה בהתאמה בין המציאות לדברי חז"ל צריך להבין מה בדיוק היה המסר שרצו חכמים להעביר ומה הוביל ל"טעות". כבר הסברנו, שדברי חכמים הם תורה שבעל פה, ולכן הם צריכים בירור ולימוד כמו כל לימוד תורה.
הניסיון ללמוד את הביטוי "שכינה נוצרת מזיעה", כפשוטו דומה לניסיון לקרוא ספר אלקטרוניקה בתור ספר הרפתקאות או פסיכולוגיה. זה פשוט לא עובד. חכמים השתמשו בלשון "מקצועית", בלשון תורנית שעניינה להבהיר סוגיות הלכתיות, רוחניות והלכתיות בלבד... לא ענייני מדע או מציאות.
זו, לצערנו, טעות שגם ראשי כוללים יכולים לעשות... ומי שקורא כך את התלמוד, הוא מועד לטעות, הוא מועד לנפילה אמונית חזקה ולכן אני סבור שירון ידען לא "פתאום" גילה תורה לא נכונה, אלא מתחילה למד תורה לא נכונה. מתחילה בכלל לא נגע בתורה האמיתית. בחינה של חכמים בעיניים כאלו היא פשוט טעות נוראית, שממילא מובילה לחוסר אמונה הולך וגובר.
כמובן שכל זה מצטרף לכל מיני בעיות אחרות בשיטה שלהם, כמו העובדה שזה הפך להיות פרנסה של ממש להשמיץ את היהדות. לעניות דעתי מספיק לראות את המוטיבציה של ידען ואנשיו כדי לראות שזה עדיין מציק להם מבפנים, שהם לא ממש בטוחים ולכן חייבים לחפור ולחפור ולמצוא עוד דברים שיעזרו להם להצדיק את השנאה היוקדת ליהדות ולתורה... הרי אם הם באמת היו מזלזלים כל כך בתורה שבעל פה, לא היה צורך להשמיץ ולחפור וללמוד בצורה עקומה את התלמוד. אני מעולם לא אטרח ללמוד את הכתבים של זאוס, לדוגמא, ולמצוא בהם "סתירות מדעיות", או בדיחות אחרות, כי אני פשוט לא לוקח את העבודה זרה ברצינות, ולכן עצם העיסוק האינטנסיבי הזה מלמד, לדעתי, על חולשת הדעת והרצון להתעמת שוב ושוב עם הפנימיות הזועקת לתשובות אמיתיות.
א) אני כמובן מכיר את הדמות וגם פגשתי מעט מהדברים שהוא מפיץ.
ב) חשוב לדעת שזה לא כל כך חדש וזה דבר שקרה בעבר, בהיסטוריה היהודית ישנם כמה וכמה ש"שנו ופירשו", היו גדולי תורה ובמקרים מסויימים אפילו גדולי עולם, ובכל זאת התקלקלו בהמשך והפכו להיות אויבי הדת. הדוגמא הקיצונית ביותר היא כמובן ישו, שהיה מהתנאים, לא פחות, והקים דת חדשה ששפכה את דמה של היהדות... אולם לא רק הוא. ידועים רבים כאלו במהלך השנים. פעמים רבות אנשים אלו, יהודים אלו, לקחו את הידע הקודם שלהם, את ההיכרות הפנימית עם היהדות ותורתה כדי להשמיץ ולבקר. כך שזה לא ממש מפתיע שיש בתקופתינו מישהו כזה. אני יכול להעלות כרגע בזכרוני לפחות עוד שניים כאלו שחיים ממש בימינו.
ג) אולם לעצם העניין, כל מי ששומע אפילו מעט מדבריו של ירון ידען, או של הקבוצה שלו, רואה שיש מאפיין מאוד ברור לשיטה- השיטה לוקחת אימרות חז"ל, שנראות מוזרות ולעיתים הזויות, והופכת אותן לחוכא ואיטלולא. מכיוון שהיהדות היא דת של רבנים ושל חכמי התלמוד, יהדות פרושית, הרי שממילא כך הם הופכים גם את היהדות עצמה לחוכא ואיטלולא. לעניות דעתי הבעיה המרכזית של ה"שיטה" הזו היא חוסר הבנה של אימרות חכמים, וקריאה פשוטה ופשטנית שלהם. קריאה כזו יכולה לאפיין גם מי שחזר בתשובה, למד בכולל, ואולי אפילו היה ראש כולל. לימוד פשטני של המילים של חכמים והתייחסות אליהם לפי פשט דבריהם.
הנקודה המרכזית היא להבין שדברי חז"ל אינם מביאים תיאור מדעי אלא "תיאור תורני". השפה של חכמים אינה מחוייבת לכללים פיסיקלים או ביולוגים אלא ללימוד ולבירור של דין או הלכה מסויימת. בדיוק כמו שכשמהנדסים נפגשים הם מדברים בקודים, שיכולים להישמע מוזרים לאנשים מבחוץ (כמו לדוגמא שאחד ועוד אחד זה עשר, כמו שיוצא בחישוב על בסיס שתיים), כך גם חכמים מדברים בשפה שנועדה להביע או להביא לידי ביטוי מהלכים רוחניים. ייתכן מאוד שבראייה הלכתית כינה נוצרת מזיעה! חכמים רצו לבטא את הרעיון ההלכתי ולא היו מחוייבים לצדק המדעי שבעניין. כך זה בתחומים רבים - אנחנו צריכים לנסות ולהבין את המסר של חז"ל ואת מה שעומד אחרי הדברים.
לא צריך להבין מכאן, שחכמים יכולים לומר טעויות מדעיות והסברים לא נכונים למציאות ואנחנו צריכים לשתוק. אלא שבכל מקום שישנה בעיה בהתאמה בין המציאות לדברי חז"ל צריך להבין מה בדיוק היה המסר שרצו חכמים להעביר ומה הוביל ל"טעות". כבר הסברנו, שדברי חכמים הם תורה שבעל פה, ולכן הם צריכים בירור ולימוד כמו כל לימוד תורה.
הניסיון ללמוד את הביטוי "שכינה נוצרת מזיעה", כפשוטו דומה לניסיון לקרוא ספר אלקטרוניקה בתור ספר הרפתקאות או פסיכולוגיה. זה פשוט לא עובד. חכמים השתמשו בלשון "מקצועית", בלשון תורנית שעניינה להבהיר סוגיות הלכתיות, רוחניות והלכתיות בלבד... לא ענייני מדע או מציאות.
זו, לצערנו, טעות שגם ראשי כוללים יכולים לעשות... ומי שקורא כך את התלמוד, הוא מועד לטעות, הוא מועד לנפילה אמונית חזקה ולכן אני סבור שירון ידען לא "פתאום" גילה תורה לא נכונה, אלא מתחילה למד תורה לא נכונה. מתחילה בכלל לא נגע בתורה האמיתית. בחינה של חכמים בעיניים כאלו היא פשוט טעות נוראית, שממילא מובילה לחוסר אמונה הולך וגובר.
כמובן שכל זה מצטרף לכל מיני בעיות אחרות בשיטה שלהם, כמו העובדה שזה הפך להיות פרנסה של ממש להשמיץ את היהדות. לעניות דעתי מספיק לראות את המוטיבציה של ידען ואנשיו כדי לראות שזה עדיין מציק להם מבפנים, שהם לא ממש בטוחים ולכן חייבים לחפור ולחפור ולמצוא עוד דברים שיעזרו להם להצדיק את השנאה היוקדת ליהדות ולתורה... הרי אם הם באמת היו מזלזלים כל כך בתורה שבעל פה, לא היה צורך להשמיץ ולחפור וללמוד בצורה עקומה את התלמוד. אני מעולם לא אטרח ללמוד את הכתבים של זאוס, לדוגמא, ולמצוא בהם "סתירות מדעיות", או בדיחות אחרות, כי אני פשוט לא לוקח את העבודה זרה ברצינות, ולכן עצם העיסוק האינטנסיבי הזה מלמד, לדעתי, על חולשת הדעת והרצון להתעמת שוב ושוב עם הפנימיות הזועקת לתשובות אמיתיות.
יחסים
באופן עקרוני אין אפשרות הלכתית לקצר את ימי הטומאה, לצערי. הקבלה של ימי הנקיים היא קבלה של בנות ישראל, שבדורנו אין מי שיכול להפר או לשנות אותה.
האפשרויות הפתוחות בפניכם הן שימוש בכלים רפואיים, בראש ובראשונה כל מיני חומרים טבעיים לקיצור ימי הטומאה. יש חומר בשם "מחזורון" שיכול לעזור ויש שמשתמשים בילקוט הרועים וכדומה.
אם המצב הוא ממש קשה, הייתי ממליץ לנסות כלים רפואיים קונבנציונלים... יש התקנים תוך רחמיים של חברת באייר שמונעים מחזור במשך חמש שנים. הבעיה איתם שהם מונעים גם הריון... אז אתם צריכים לבדוק אם אתם מעוניינים גם למנוע הריון. אם כן, כלי כזה יכול להיות פתרון טוב מאוד.
בסיכום- אין דרך הלכתית של ממש לקיצור הימים, אולם צריך לבדוק את הפאן הרפואי.
ברכות רבות
באופן עקרוני אין אפשרות הלכתית לקצר את ימי הטומאה, לצערי. הקבלה של ימי הנקיים היא קבלה של בנות ישראל, שבדורנו אין מי שיכול להפר או לשנות אותה.
האפשרויות הפתוחות בפניכם הן שימוש בכלים רפואיים, בראש ובראשונה כל מיני חומרים טבעיים לקיצור ימי הטומאה. יש חומר בשם "מחזורון" שיכול לעזור ויש שמשתמשים בילקוט הרועים וכדומה.
אם המצב הוא ממש קשה, הייתי ממליץ לנסות כלים רפואיים קונבנציונלים... יש התקנים תוך רחמיים של חברת באייר שמונעים מחזור במשך חמש שנים. הבעיה איתם שהם מונעים גם הריון... אז אתם צריכים לבדוק אם אתם מעוניינים גם למנוע הריון. אם כן, כלי כזה יכול להיות פתרון טוב מאוד.
בסיכום- אין דרך הלכתית של ממש לקיצור הימים, אולם צריך לבדוק את הפאן הרפואי.
ברכות רבות
מה כל החזון של התהליך הזה? לקראת מה אנחנו באים?
הקשר של עם ישראל עם אר ישראל הוא קשר עמוק במיוחד, ובעצם החיים השלמים של עם ישראל אפשריים רק כאשר אנחנו יושבים על אדמתנו. החיים השלמים, הגאולה, הם כאשר עם ישראל יושב על אדמתו ועובד את ה'.
לכן זה כל כך חשוב לנו ליישב את הארץ, זוהי הדרך שבה אנחנו יכולים להגיע לשמות, ולא רק אנחנו, אא כל העולם כולו.
זה נכון לגבי ירושליים, זה נכון לגבי תל אביב וזה נכון גם לגבי גוש קטיף והשומרון. אין חלוקה בחשיבות, והכל חשוב.
לכן אנחנו כל כך רוצים להמשיך את ההתיישבות- כי זו הדרך של העולם כולו להגיע לגאולה וזה החזון הגדול של ההתיישבות.
הקשר של עם ישראל עם אר ישראל הוא קשר עמוק במיוחד, ובעצם החיים השלמים של עם ישראל אפשריים רק כאשר אנחנו יושבים על אדמתנו. החיים השלמים, הגאולה, הם כאשר עם ישראל יושב על אדמתו ועובד את ה'.
לכן זה כל כך חשוב לנו ליישב את הארץ, זוהי הדרך שבה אנחנו יכולים להגיע לשמות, ולא רק אנחנו, אא כל העולם כולו.
זה נכון לגבי ירושליים, זה נכון לגבי תל אביב וזה נכון גם לגבי גוש קטיף והשומרון. אין חלוקה בחשיבות, והכל חשוב.
לכן אנחנו כל כך רוצים להמשיך את ההתיישבות- כי זו הדרך של העולם כולו להגיע לגאולה וזה החזון הגדול של ההתיישבות.
התמודדות עם השקפות שמאלניות
שלום רב,
אני מצטער על הזמן שעבר עד התשובה... השאלה היא לא פשוטה והמצב היום הוא כזה שקשה מאוד להתייחס לשאלה כזו בשוויון נפש.
אני אחלק את תשובתי לכמה חלקים:
א) אני לא חושב שיש טעם לויכוחים הללו, הם לא ישנו, ככל הנראה כלום. אנשים שמכירים אישית את הציבור הנהדר של המתנחלים וממשיכים לחשוב עליו דברים קשים- לא ישתכנעו מכמה משפטי הבהרה.
ב) אני כן חושב שחשוב לענות, לא להראות חולשה או לשתוק במבוכה למול הקנטות. אני חושב שהגיע הזמן שנאמר את דברינו כתגובה ולא ניתן לרוע להשתלט עלינו בעזרת ציניות.
ג) מאוד חשוב לברר, לעצמך, את הנקודות שהם מעלים. חשוב לדעת את האמת, לברר אותה שוב ושוב ולחזור עליה בשביל עצמנוץ
עיצון הארץ אכן עושה מאמצים גדולים מאוד להראות את הדתיים השמאלנים והעובדה שיש מעטים מאוד כאלה היום. זאת הפעם הראשונה, לענ"ד מאז קום המדינה, שכל הרבנים החשובים הם בדעה אחת. הרב עובדיה יוסף שליט"א, הרב מרדכי אליהו שליט"א, הרב שפירא שליט"א, הרב אלישיב שליט"א, כל אדמורי החסידויות... ועוד. אפילו הרב ליכטנשטיין, שפעם היה המוביל של הציבור השמאלי דתי, הוא הפעם נגד. ישנם מחלוקות האם יש לסרב פקודה או לא, האם מותר לחסום כבישים או שזה חטא- אבל הגדול- כולם מסכימים. זה נכון שישנם כמה רבנים מדרגים נמוכים שהם בעד המהלך- אבל בתורה יש מקום רב למעמד, לידע ולרמה. אין רב מפורסם, בדרג של פוסק או אפילו של מנהיג רחב- שהוא בעד המהלך.
מאז ומתמיד היו דתיים עם דעות שמאלניות. פעם היו הרבה יותר מהיום והיום רוב רובו של הציבור הדתי מאוחד... אבל תמיד יש. מסיבות שונות. זה לא אומר הרבה, כי המספרים זניחים (מימד, לדוגמא, מודים שהם לא יותר מעשר אחוז מהציבור. וזה מה שהם אומרים בפומבי- במציאות המספרים הם ודאי קטנים בהרבה). זה נכון שהאנשים האלה עושים הרבה רעש, כי טוב לעיתונים להביא אותם ולאיחוד האירופי להעביר להם כסף- אבל זו המציאות.
ישנם איסורים מפורשים למסירת שטח לאוייב. הרבה יותר מאשר "אף שעל". אני מציע לך לעיין בתשובותיו/ מאמריו של הרב מלמד בעניין. ניתן למצוא ואתם באתר שלנו, ב"דף עמדה".
החרדים אכן אומרים (חלקם) שבמקרה שבו יש פיקוח נפש ברור ומולו מצב של ויתור על שטח, הרי שצריך לוותר על השטח. דבר זה אינו נוגע כלל למציאות של ימינו- כי אנחנו לא עומדים מול שאלה ישירה של "פיקוח נפש" מול שטח. וגם הרב עובדיה יוסף, שכתב תשובה מפורסמת בסגנון הזה, אומר שדבריו אינם שייכים היום.
ישעיהו ליבוביץ הוא אכן הגורו של השמאל הדתי. הוא היה אדם מיוחד וידען גדול,אולם היה ככל הנראה גם כופר גדול. הוא לא כפר רק בארץ ישראל, הוא כפר גם בקדושת בית המקדש!! בקדושת הכותל, בשמירת המצוות המעשיות שקשורות אליו ועוד. דעותיו היו מיוחדות מאוד וקיצוניות בצורה מדהימה. הוא הראשון שכינה את חיילי צה"ל נאצים, הראשון שדיבר על הינתקות ממעשיות ועוד. דעותיו, ללא ספק, אינן יכולות להיות בסיס להשקפת עולם תורנית כל שהיא. יתכן ויש מקום להתייחס ולהתמודד עם השאלות שהוא העלה, אבל הוא ודאי לא יכול להיות גורו, בגלל קיצוניותו, בגלל שנאתו לכל דבר מעשי. התורה היא תורה מעשית (אני מציע להתייחס להרבה תשובות שלי בנושא, כאן באתר, וגם לדיסקים שלנו בנושא שמירת המצוות המעשיות ביהדות) וכל מי שטוען שאין זה כך הוא כופר- גם אם דעותיו מבוססות על תכנים תורניים.
הדברים הללו נכונים גם לגבי מה שאומר על ההסטוריה ואי יכולתה ללמד אותנו דברים. בגדול הייתי אומר שפרופסור ליבוביץ סימן את המטרה ואחר כך בנה את התאוריה הפילוסופית והדתית שלו סביבה... הוא רצה לוותר על יש"ע ולכן הוא בנה סביב זה מצע דתי. מצע דתי מוזר. בכל מקום, בחז"ל, בתנ"ך ובעוד מקומות, אנחנו רואים קשר ישיר בין המציאו לבין דבר ה' המתגלה אלינו. הגאון מוילנא אף בנה על זה הרבה מאוד, הוא טוען שגם את ההנהגה האלוקית עצמה אפשר לנתח על פי המציאות ושלכל תקופה ישנה הנהגה אלוקית שונה שאותה אפשר ללמוד מהמציאות סביבנו. אין שום אפשרות להתייחס לליבוביץ כאל אישיות תורנית ולכן משמעותו בתחום זה היא קטנה.
לגבי העניין של מטורפים משיחיים, זוהי טענה ידועה ואהובה, אולי המרכזית שבהן. כי אני חושב שחלק ניכר מהמאבק של השמאל בהתיישבות הוא מאבק דתי. מאבק שמטרתו להשליט את אורח החיים החילוני, להפוך את מדינת ישראל למדינה ככל המדינות. בתוך תוכן יודע השמאל שיתכן ועצם קיומו כישות חילונית תלוי במאבק הזה, ב"הוכחה" שמדינת ישראל היא מדינה ככל המדינה ושעם ישראל הוא עם ככל העמים. בהרבה מאוד נאומים של שרון על תוכניתו ניתן לשמוע, בין השורות, את ההתייחסות הזו. דורות של חילונים בנו את המדינה הזו מתוך הבנה שהיא מדינה חילונית, שיהיה כאן מפלט מדיני שאינו קשור להסטוריה היהודית. הם פרקו מעליהם את עול ההסטוריה היהודית לדורותיה- וכיום הם מרגישים מאויימים. הקצינים הדתיים, ההתיישבות הדתית ועוד... מאיימים על עצם התפיסה שלהם את החיים ולכן הם עושים הרבה מאוד כדי לנגח את המשיחיות. זאת הטענה המרכזית, והחשובה ביותר של שלהם. "משיחיות" לא תוכל להסתדר עם תפיסת העולם שלהם.
גם אני מרגיש קושי רב עם הצביעות של השמאל. שנים גדלנו על הטענה של "יש אמת גם אצל הצד השני". דומני שהיום, עם התגלות הפרצוף האמיתי של הדמוקרטיה של אוהבי האדם ואנשי ההומניות הגדולה, עם סתימת הפיות ומעצר הקטינים- אצל רבים מאוד מתגברת התחושה של שקר גדול בציבור השמאלי (הדברים נכונים לגבי עצמי, כמובן, אבל עיינו בראיון עם הרב מידן בהארץ האחרון, כדוגמא לאנשים גדולים ממני שחשים את השקר הגדול). של דמוקרטיה לערבים בלבד ואהבת אדם שמופנת רק לאוייב. זה דבר מדהים, שאין לי עליו תשובה מלבד היותו אמיתי.
אסיים כאן, הדברים עדיין ארוכים, וכאשר אעדכן תקבלי אי מייל נוסף.
שלום רב,
אני מצטער על הזמן שעבר עד התשובה... השאלה היא לא פשוטה והמצב היום הוא כזה שקשה מאוד להתייחס לשאלה כזו בשוויון נפש.
אני אחלק את תשובתי לכמה חלקים:
א) אני לא חושב שיש טעם לויכוחים הללו, הם לא ישנו, ככל הנראה כלום. אנשים שמכירים אישית את הציבור הנהדר של המתנחלים וממשיכים לחשוב עליו דברים קשים- לא ישתכנעו מכמה משפטי הבהרה.
ב) אני כן חושב שחשוב לענות, לא להראות חולשה או לשתוק במבוכה למול הקנטות. אני חושב שהגיע הזמן שנאמר את דברינו כתגובה ולא ניתן לרוע להשתלט עלינו בעזרת ציניות.
ג) מאוד חשוב לברר, לעצמך, את הנקודות שהם מעלים. חשוב לדעת את האמת, לברר אותה שוב ושוב ולחזור עליה בשביל עצמנוץ
עיצון הארץ אכן עושה מאמצים גדולים מאוד להראות את הדתיים השמאלנים והעובדה שיש מעטים מאוד כאלה היום. זאת הפעם הראשונה, לענ"ד מאז קום המדינה, שכל הרבנים החשובים הם בדעה אחת. הרב עובדיה יוסף שליט"א, הרב מרדכי אליהו שליט"א, הרב שפירא שליט"א, הרב אלישיב שליט"א, כל אדמורי החסידויות... ועוד. אפילו הרב ליכטנשטיין, שפעם היה המוביל של הציבור השמאלי דתי, הוא הפעם נגד. ישנם מחלוקות האם יש לסרב פקודה או לא, האם מותר לחסום כבישים או שזה חטא- אבל הגדול- כולם מסכימים. זה נכון שישנם כמה רבנים מדרגים נמוכים שהם בעד המהלך- אבל בתורה יש מקום רב למעמד, לידע ולרמה. אין רב מפורסם, בדרג של פוסק או אפילו של מנהיג רחב- שהוא בעד המהלך.
מאז ומתמיד היו דתיים עם דעות שמאלניות. פעם היו הרבה יותר מהיום והיום רוב רובו של הציבור הדתי מאוחד... אבל תמיד יש. מסיבות שונות. זה לא אומר הרבה, כי המספרים זניחים (מימד, לדוגמא, מודים שהם לא יותר מעשר אחוז מהציבור. וזה מה שהם אומרים בפומבי- במציאות המספרים הם ודאי קטנים בהרבה). זה נכון שהאנשים האלה עושים הרבה רעש, כי טוב לעיתונים להביא אותם ולאיחוד האירופי להעביר להם כסף- אבל זו המציאות.
ישנם איסורים מפורשים למסירת שטח לאוייב. הרבה יותר מאשר "אף שעל". אני מציע לך לעיין בתשובותיו/ מאמריו של הרב מלמד בעניין. ניתן למצוא ואתם באתר שלנו, ב"דף עמדה".
החרדים אכן אומרים (חלקם) שבמקרה שבו יש פיקוח נפש ברור ומולו מצב של ויתור על שטח, הרי שצריך לוותר על השטח. דבר זה אינו נוגע כלל למציאות של ימינו- כי אנחנו לא עומדים מול שאלה ישירה של "פיקוח נפש" מול שטח. וגם הרב עובדיה יוסף, שכתב תשובה מפורסמת בסגנון הזה, אומר שדבריו אינם שייכים היום.
ישעיהו ליבוביץ הוא אכן הגורו של השמאל הדתי. הוא היה אדם מיוחד וידען גדול,אולם היה ככל הנראה גם כופר גדול. הוא לא כפר רק בארץ ישראל, הוא כפר גם בקדושת בית המקדש!! בקדושת הכותל, בשמירת המצוות המעשיות שקשורות אליו ועוד. דעותיו היו מיוחדות מאוד וקיצוניות בצורה מדהימה. הוא הראשון שכינה את חיילי צה"ל נאצים, הראשון שדיבר על הינתקות ממעשיות ועוד. דעותיו, ללא ספק, אינן יכולות להיות בסיס להשקפת עולם תורנית כל שהיא. יתכן ויש מקום להתייחס ולהתמודד עם השאלות שהוא העלה, אבל הוא ודאי לא יכול להיות גורו, בגלל קיצוניותו, בגלל שנאתו לכל דבר מעשי. התורה היא תורה מעשית (אני מציע להתייחס להרבה תשובות שלי בנושא, כאן באתר, וגם לדיסקים שלנו בנושא שמירת המצוות המעשיות ביהדות) וכל מי שטוען שאין זה כך הוא כופר- גם אם דעותיו מבוססות על תכנים תורניים.
הדברים הללו נכונים גם לגבי מה שאומר על ההסטוריה ואי יכולתה ללמד אותנו דברים. בגדול הייתי אומר שפרופסור ליבוביץ סימן את המטרה ואחר כך בנה את התאוריה הפילוסופית והדתית שלו סביבה... הוא רצה לוותר על יש"ע ולכן הוא בנה סביב זה מצע דתי. מצע דתי מוזר. בכל מקום, בחז"ל, בתנ"ך ובעוד מקומות, אנחנו רואים קשר ישיר בין המציאו לבין דבר ה' המתגלה אלינו. הגאון מוילנא אף בנה על זה הרבה מאוד, הוא טוען שגם את ההנהגה האלוקית עצמה אפשר לנתח על פי המציאות ושלכל תקופה ישנה הנהגה אלוקית שונה שאותה אפשר ללמוד מהמציאות סביבנו. אין שום אפשרות להתייחס לליבוביץ כאל אישיות תורנית ולכן משמעותו בתחום זה היא קטנה.
לגבי העניין של מטורפים משיחיים, זוהי טענה ידועה ואהובה, אולי המרכזית שבהן. כי אני חושב שחלק ניכר מהמאבק של השמאל בהתיישבות הוא מאבק דתי. מאבק שמטרתו להשליט את אורח החיים החילוני, להפוך את מדינת ישראל למדינה ככל המדינות. בתוך תוכן יודע השמאל שיתכן ועצם קיומו כישות חילונית תלוי במאבק הזה, ב"הוכחה" שמדינת ישראל היא מדינה ככל המדינה ושעם ישראל הוא עם ככל העמים. בהרבה מאוד נאומים של שרון על תוכניתו ניתן לשמוע, בין השורות, את ההתייחסות הזו. דורות של חילונים בנו את המדינה הזו מתוך הבנה שהיא מדינה חילונית, שיהיה כאן מפלט מדיני שאינו קשור להסטוריה היהודית. הם פרקו מעליהם את עול ההסטוריה היהודית לדורותיה- וכיום הם מרגישים מאויימים. הקצינים הדתיים, ההתיישבות הדתית ועוד... מאיימים על עצם התפיסה שלהם את החיים ולכן הם עושים הרבה מאוד כדי לנגח את המשיחיות. זאת הטענה המרכזית, והחשובה ביותר של שלהם. "משיחיות" לא תוכל להסתדר עם תפיסת העולם שלהם.
גם אני מרגיש קושי רב עם הצביעות של השמאל. שנים גדלנו על הטענה של "יש אמת גם אצל הצד השני". דומני שהיום, עם התגלות הפרצוף האמיתי של הדמוקרטיה של אוהבי האדם ואנשי ההומניות הגדולה, עם סתימת הפיות ומעצר הקטינים- אצל רבים מאוד מתגברת התחושה של שקר גדול בציבור השמאלי (הדברים נכונים לגבי עצמי, כמובן, אבל עיינו בראיון עם הרב מידן בהארץ האחרון, כדוגמא לאנשים גדולים ממני שחשים את השקר הגדול). של דמוקרטיה לערבים בלבד ואהבת אדם שמופנת רק לאוייב. זה דבר מדהים, שאין לי עליו תשובה מלבד היותו אמיתי.
אסיים כאן, הדברים עדיין ארוכים, וכאשר אעדכן תקבלי אי מייל נוסף.
רוע
השאלה הזו לא מטרידה רק אותך, היא מטרידה רבים מאוד וטובים מאוד, ביניהם נביאים, גדולי עולם, דוד המלך ועוד... אנחנו מאוד מתקשים להבין את זה ולעיתים קרובות לא צריך להגיע עד אנשים ורוצחים כדי לראות את הבעיה הזו.
בגדול בגדול התשובה היא שאין שכר למצוות, או לטוב ורע, בעולם הזה באופן מושלם. הקב"ה ברא עולם שעניינו מצד אלד לנסות את האדם, ומצד שני להעניק לאדם שליטה על חייו ומצבו... והאבם יכול,, לצערנו, לנצל זאת לרעה... מאוד. יש מרחק רב, שוב לצערנו, בין האלוקות הטהורה לבין מה שמתרחש כאן בעולם המעשי שלנו...
השאלה הזו לא מטרידה רק אותך, היא מטרידה רבים מאוד וטובים מאוד, ביניהם נביאים, גדולי עולם, דוד המלך ועוד... אנחנו מאוד מתקשים להבין את זה ולעיתים קרובות לא צריך להגיע עד אנשים ורוצחים כדי לראות את הבעיה הזו.
בגדול בגדול התשובה היא שאין שכר למצוות, או לטוב ורע, בעולם הזה באופן מושלם. הקב"ה ברא עולם שעניינו מצד אלד לנסות את האדם, ומצד שני להעניק לאדם שליטה על חייו ומצבו... והאבם יכול,, לצערנו, לנצל זאת לרעה... מאוד. יש מרחק רב, שוב לצערנו, בין האלוקות הטהורה לבין מה שמתרחש כאן בעולם המעשי שלנו...
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא תורה/ פרשת שבוע
מוצרים
